שיר השירים ח:יא מדרש: קוהלת רבה, שיר השירים רבה, מדרש לקח טוב ותנחומא בובר

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃

קוהלת רבה

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, אָמַר שְׁלֹמֹה הִגְדַּלְתִּי מַעֲשַׂי מִמַּעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, יח): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וגו' בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ט, י): וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, יא): כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן.
שאל רבBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. הָיָה לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בְּבַעַל הָמוֹן, הָמוֹן בַּעַל, שֶׁהָמוּ אַחֲרֵי הַבַּעַל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים י, ו): וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, לְפִיכָךְ בָּאוּ עֲלֵיהֶן הֲמוֹנוֹת, הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם מִשְׁמָרוֹת. אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף, הֵבִיא אִישׁ עַל פִּרְיוֹ וּמָצָא בוֹ אֶלֶף צַדִּיקִים שְׁלֵמִים בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר, כֶּרֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ז): וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, (דברים יא, יב): אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ. הָיָה לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בְּבַעַל הָמוֹן, שֶׁהָמוּ אַחֲרֵי הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִיּוֹת דְּמַלְכְּוָותָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר פּוֹרְפִּירָא בָּבְלָיָה, מַה בָּבֶל עָבְדָה הָכָא, תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מֶלֶךְ בָּבֶל הָיָה וְקָנָה בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לָזֶה כּוֹתָבוֹת וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לָזֶה דּוֹרוֹנִיּוֹת, הֲדָא אָמַר כָּל מֶלֶךְ שֶׁלֹא הָיָה לוֹ קָצִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה תּוֹפֵשׂ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ. נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף, הֵבִיא אִישׁ עַל פִּרְיוֹ וְלִקֵּט מֵהֶן אֶלֶף צַדִּיקִים שְׁלֵמִים בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כד, טז): וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף, הֶחָרָשׁ אֶלֶף וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף, וְרַבָּנָן אָמְרֵי זֶה וְזֶה אֶלֶף.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

כרם היה לשלמה בבעל המון. אלו ישראל שהיו מתקבצים בקול רנה ותודה המון חוגג.
שאל רבBookmarkShareCopy